היסטורית חברת אוליבטי מאיטליה


חברת אוליבטי הוקמה ב-1906 באיטליה על ידי משפחה יהודית מצאצאי מגורשי ספרד וייצרה מכונות כתיבה; היום היא חברת תקשורת בינלאומית

חברת אוליבטי רכשה בחודש מאי 1999 51% מטלקום איטליה, חברת התקשורת הגדולה באיטליה, ב-65 מיליארד דולר.

 

זאת, אחרי מאבק איתנים בדויטשה טלקום, הגרמנית, הגדולה ממנה פי 6, שהתחרתה אף היא על רכישת החברה האיטלקית. זהו ציון דרך בהיסטוריה של אוליבטי, חברת מכונות הכתיבה שהוקמה ב 1906 בעיירה איווריאה.

 

היום היא חברת תקשרת בין לאומית שמייצרת מגוון מוצרי הדפסה ביניהם מדפסות a3, מדפסות לייזר, מדפסות משולבות, מדפסת משולבת וכדומה.

 

בשנות ה-30 של המאה נחשבה אוליבטי לשילוב של מודרניזם, יעילות ויצירתיות, עם מוניטין עולמי הזהה אולי לאלה של מיקרוסופט היום.

 

משפחת אוליבטי מגיעה לאיטליה

 

בשנת 1547 החלו יהודים להגיע לאיווריאה, עיירה הנמצאת ליד טורינו. הם ישבו מחוץ לחומת העיר ברובע קטן שהיה לגטו, הנקרא היום בשם ויה קואטרו מרטיר.

 

בני משפחת אוליבטי (ממגורשי ספרד, שחיו בצפון אפריקה), הצטרפו ב-1647 ליהודים שגרו מחוץ לחומה. במאה ה-19 עסקו בני המשפחה בסחר ובחקלאות.

 

ב-1868 נולד סמואל דוד קמילו אוליבטי. הוא למד בבית-הספר הטכני של טורינו לתואר מהנדס, והשתלם בלונדון באנגלית ובמכניקה. ב-1893 למד פיסיקה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה והשתלם בהנדסה חשמלית. שם התוודע להמצאות חדשות, בהן מכונת הכתיבה שמדפסות. מכונות צילום וגם מדפסות a3 שהם הנגזרת שלה היום. קמילו נישא לבתו של כומר.

 

ב-1906 הקים עם חברו דומניקו בורזיו שותפות לייצור מכונות כתיבה. ב-1911 הוצגה מכונת הכתיבה של אוליבטי בטורינו.

 

ב-1922 יוצרו 2,000 מכונות. ב-1924 הצטרף לחברה בנו של קמילו, אדריאנו, שחזר מלימודי הנדסה בארה"ב.

 

באותה שנה כבר יוצרו 4,000 מכונות, והחברה העסיקה 400 עובדים. אדריאנו הקים באוליבטי סטודיו לעיצוב, שפתח את עידן הפוסטרים, הספרים, לוחות השנה, היומנים ושאר דברי הדפוס של אוליבטי, שנקראו בהמשך "סגנון אוליבטי".

 

בהמשך הקים אדריאנו סטודיו לעיצוב במילנו, שהעסיק את טובי האדריכלים, מעצבי המוצר, הגרפיקאים והאגרונומים. מעצבי מכונות הכתיבה דאגו לעיצוב אסתטי, לצליל מקשים נעים, למקשים מעוצבים שלא ישברו את ציפורני המשתמשים, למידות נכונות לצורך ישיבה וראייה נוחות, ולכל מה שנחשב לסביבת עבודה נוחה.

 

קמילו אוליבטי ובנו אדריאנו דגלו בטובת העובד. הם בנו באיווריאה עיר תעשייה, שתוכננה על ידי מיטב האדריכלים, עם סביבת עבודה מודרנית וידידותית, הכוללת קפטריה, גני ילדים ובתי ספר, קבוצות ספורט וחופשות מאורגנות לעובדים ולמשפחותיהם. ב-1932 הנהיג קמילו ביטוח לעובדי החברה - הטבה שלא היתה קיימת עד אז.

 

בתקופת המשבר העולמי, בין 1929 ל-1932, לא פיטרה החברה עובדים. בכל שלב של שינויים טכנולוגיים, כמו למשל המעבר ממכונות כתיבה ומכונות חישוב למחשבים ומוצרי תקשורת אחרים, עברו עובדי החברה הסבה מקצועית והסתגלו למציאות החדשה. קמילו אוליבטי נפטר ב-1943, בגיל 70, בעת שהסתתר מהגדודים הגרמניים שפלשו לאיווריאה.

 

עמק הסיליקון של איטליה

 

ב-1937 ייסד אדריאנו אוליבטי את הירחון "טכניקה וארגון". הירחון פרסם כתבות בנושאים טכניים ומכניים, בנושאי עיצוב המוצר, תכנון ערים ופרסום.

 

באותה שנה הקים אדריאנו צוות מתכננים, שהכינו את התוכנית להקמת עמק הסיליקון האיטלקי: עיר למדענים ותעשיינים.

 

אדריאנו הוציא לאור כתבי עת נוספים באותם התחומים, וסייע בשיפוץ בתים שנפגעו במלחמת העולם. הוא פרסם ספר בשם "הסדר הפוליטי של הקהילות", בו הדגיש את חשיבות המדינה הדמוקרטית לאדם ולקהילה. הוא נפטר ב-1960, כאשר הסתיימה באוליבטי בניית המחשב, שיועד לשימוש מדעי.

 

תערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית

 

בשנת 1952 הוצגה תערוכת פוסטרים ודברי דפוס של אוליבטי במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק. במקביל נפתח חדר התצוגה של החברה בניו יורק. בשנת 1955 הוצגה תערוכת אוליבטי בלובר שבפאריז. אוליבטי כבר מכרה אז ברחבי העולם דגמים שונים של מכונות כתיבה.

 

בשנות ה-60 החלו בחברה לייצר מכונות כתיבה חשמליות מסוגים שונים שמהם הגיעו המדפסות שאנו מכירים היום ובמיוחדמדפסות a3 המיוחדות , ריהוט וציוד משרדי מעוצב, תאורה לשולחנות ועיצוב פנים של משרדים.

 

מהשוק הביתי לשוק הארגוני

 

אחרי מותו של אדריאנו התחלפו באוליבטי מנכ"לים שלא מבני המשפחה, כאשר היורשים לבית אוליבטי לא מגלים עניין בחברה. בשלב מסוים החברה נקלעה לקשיים, והפסידה כספים. בשילוב עם שלוש חברות ענק באיטליה: פיאט, פירלי ומדיובנק, הוקמה חברה ממשלתית כדי להצילה.

 

ב-1978 התמנה למנכ"ל קרלו דה-בנדטי, אשר נחשב לגאון ניהול ופיננסים. דה-בנדטי העמיד את אוליבטי על הרגליים. בתקופתו ייצרו את מכונות הכתיבה החשמליות המתקדמות ביותר, וכן הוחל בייצור מחשבים אישיים, פקסים ומדפסות. דה-בנדטי ניהל את אוליבטי במשך 13 שנים, במרוצתן רכש 40% מהחברה, ששוויה עלה משנה לשנה. באחת מרכישותיו השונות, הסתבך דה-בנדטי ונידון למאסר.

 

בתחילת שנות ה-90 ניהל את אוליבטי רוברטו קאניני, שרכש את חברת אומניטל, החברה השנייה בגודלה לטלפונים סלולריים באיטליה, ושינה את הכיוון של אוליבטי. החברה החליטה לעזוב את שוק המחשבים הביתיים ולהתמקד בשוק הארגוני.

 

ב-1979 התמזגה עם חברת וונג גלובל האמריקאית, ושינתה את המבנה שלה מחברה המייצרת חומרה לחברה המספקת שירותי חומרה ותוכנה. היום היא מעניקה שירותים כאלה לאלפי חברות וארגונים בעולם, תוך שיתוף פעולה כלכלי עם החברות: היולט פקארד, יבמ, מוטורולה, גיסקו, מיקרוסופט ואחרות.

 

עם לקוחות החברה בישראל נמנים: בזק, בנק איגוד, בנק דיסקונט, בנק המזרחי, בנק לאומי, המשביר לצרכן, חברת החשמל ועוד

לינק לכתבה על אוליביטי 

 

<